רפואת עיניים היא תחום דינאמי ומהיר, ולכל אורך השנה יוצאים חידושים שונים המקלים על חיי החולים ולעתים אף פותרים ומונעים בעיות חמורות. בואו ונראה חלק מן החידושים המעניינים בתחום רפואת העיניים.
פתרונות חדשים לזוקן ראיה
הראיה מתבגרת ומזדקנת עם הגיל. לפתע אתם יכולים לגלות שקשה לכם לעבוד מול המחשב, וכי אתם זקוקים למשקפיים לנהיגה או לקריאה. חדות הראיה יורדת החל מגיל 40 בהדרגה, והתהליך תלוי מאוד במצבו הקודם של האדם. זוקן הראיה מופיע אצל יותר מ-85% מבני ה-40 ומעלה, לרוב בסדר הבא – קושי לראות אותיות קטנות על דף, ולאחריו קושי לראות אותיות גדולות למרחקים. ההמשך כבר תלוי בטיפול ובקצב האישי של כל אדם.
הפתרון הנפוץ ביותר הוא התאמת משקפיים. יש לבצע בדיקה אצל רופא עיניים על מנת לוודא כי אכן מדובר בזוקן ראיה ולא במחלה של העין. לאחר מכן אופטומטריסט מוסמך יוכל להתאים את המשקפיים הנחוצים לקריאה, לעבודה או לנהיגה. במקום להזדקק למספר זוגות משקפיים, ניתן להשתמש במשקפיים עם עדשות מולטי פוקאליות. החלק העליון מאפשר ראיה טובה למרחק, בעוד שהחלק התחתון מאפשר ראיה טובה מקרוב. החלק האמצעי מתאים למרחק הביניים, כמו זה שבין האדם למחשב.
ניתוח לייזר מולטי פוקאלי יכול לעזור למי שרוצה להימנע ממראה ממושקף. ניתוח כזה מחזיר לשתי העיניים את היכולת לראות לכל טווחי המרחקים השונים. קרן הלייזר מעצבת את פני קרנית העין, והטכנולוגיה של הלייזר רק הולכת ומשתפרת עם הזמן.
אפשרות נוספת להתגבר על תסמינים של זוקן הראיה היא השתלת עדשה תוך עינית. כיום ניתן להשתיל עדשות מולטי פוקאליות בהתאמה אישית. מדובר בניתוח המבוצע בהרדמה מקומית בלבד באמצעות טיפות אלחוש, ולרוב לא מתלווה לתהליך כאב כלשהו. במקרה הצורך, ניתן להוציא את העדשה המושתלת ולהחליף אותה.
טיפול בפטריגיום
התופעה של פטריגיום עלולה לגרום לנפיחות בעיניים ולעיוותים בראיה. היא נובעת מצמיחתה של הלחמית על גבי הקרנית, ומדובר בבעיה אשר הופכת לשכיחה עם הגיל. זהו למעשה נגע אשר צומח לאיטו ויכול לטפס על פני הקרנית. הסיבות לתופעה עדיין אינן ידועות, אך נמצא כי היא נפוצה יותר בקרב אנשים אשר חשופים במשך שעות רבות לקרני השמש (כגון ימאים). הפטריגיום גדל מאוד לאט, והוא אינו נגע ממאיר. הוא גם יוצר מראה שאינו אסתטי. במקרים בהם הוא לא מפריע לראיה, מומלץ לא להסיר אותו, משום שקיים סיכוי של 15% לכך שהוא יחזור. כאן טמון האתגר הגדול בטיפול בפטריגיום– האפשרות היותר מסבירה כי הוא יחזור לאחר ההסרה.
יש מספר שיטות למניעה של צמיחה חוזרת של הלחמית ולחזרתו של הנגע הזה. ניתן לטפל עם מיטומיציןC באזור הנגע. זהו חומר המיועד לדכא התרבות של תאים. טיפול אחר הוא הנחת שתל של לחמית על החלק החסר לאחר כריתת הפטריגיום. ניתן אף להניח על המקום ממבראנה אמניוטית אשר מעניקה הגנה מקיפה ללחמית המושתלת. דווקא הטיפול בתופעה באמצעות מכווצי כלי דם, אינו רצוי. למרות שטיפול כזה מסייע מאוד מבחינה אסתטית, והעין כבר לא תהיה מאוד אדומה, הבעיה לעתים אף מחמירה, ובוודאי שאינה נפתרת.
הכתבה באדיבות פורטל רופא עיניים – המרכז שלך לרפואת עיניים בישראל